בשלושה ביולי השנה עמד שער הביטקוין על 2,583 דולר כנגד מטבע מוצפן אחד. מאז השער כמעט והוכפל והמטבע הוירטואלי טפס עד 4,777 דולר למטבע.
יתרה מזו, מטבע שהחל את דרכו במהלך 2013 וערכו עמד על 6 סנט העפיל תוך תנועת עליות וירידות לשער בן כאלף דולרים בינואר 2017. מינואר עד היום כמעט וחמש את ערכו.
עדכון ליום 04/09/2017 : סין אוסרת הנפקת מטבעות מוצפנים. העליה בימים האחרונים לערך הגבוה מ 5,000 דולר, שדחפה למימוש רווחים והצעד הסיני האוסר הנפקה מביאים את השער כעת לסך 4,336 דולר למטבע אתר קוינדסק
טרום בחירתו של טראמפ וכמועמד לנשיאות הצביע הנשיא האמריקאי על תחלואיה של הכלכלה האמריקנית לדבריו - בורסה בועתית ונתוני תעסוקה מוטים. השווקים הביעו חשש מפני בחירתו אבל הבטחותיו להקלת הרגולציה בשוק ההון ולהקטנת המס על החברות הביאו לעליה במדדים העיקריים בוול סטריט וכך למשל הוסיף S&P 500 לערכו 10.4% מתחילת 2017.
עם זאת חברו כמה גורמים להעלאת החשש והעצבנות בקרב המשקיעים. בהם יש למנות העדר צמיחה משמעותית בתוצר, מצבת החוב של ארה"ב העומדת על כ 20 טריליון דולר, החיכוך המתפתח עם צפון קוריאה, אי הודאות לגבי אישור העלאת תקרת החוב של המדינה בקונגרס, אי הודאות לגבי ישומה של תכנית המס ואת מכפילי הרווח הגבוהים מאד בוול סטריט.
נראה שבזמנים כאלו בהם אי הודאות גדלה נוטים המשקיעים להקצות חלק מתיק ההשקעות שלהם לטובת נכסים הנחשבים ל"מקלט", שתפקידם להגן או לגדר את ההשקעה בנכסים הפיננסיים והראליים האחרים בתיק. כך שמענו בעת האחרונה המלצות להגדיל את נתח הזהב בתיק ההשקעות וכן ראינו עליה בשערי המטבעות הנחשבים למקלט - הין היפני והפרנק השוויצרי. ערכם של נכסים אלו אכן עלה אבל אף אחד מהם לא מציג "התפוצצות ערך" דוגמת הביטקוין. האם הופך המטבע המוצפן לנכס מקלט? האם התנודתיות הרבה בשערים אופינית לנכס מקלט? בראיה היסטורית הביטקוין צעיר מאד ואינו מספק פרספקטיבה עמוקה כגון הזהב, שהיה הבסיס לשיטת המטבע המוניטרי ולפיכך מוקדם לדעתי לסווגו כנכס מקלט. התפוצצות הערך שהוא מציג יכולה להיות מוסברת במונחים של הצע וביקוש לנכס, אמנם וירטואלי, אבל כזה שהספיק להעמיק בתודעתם של המשקיעים ושל האוכלוסיות בעולם המפותח והמתפתח. בכלכלה יש משקל רב לאמון שהציבור מעניק לנכסים, למדדים, למדיניות הממשלות והבנקים אבל גם לעולם הדיגיטלי הדומיננטי בחיי הכלכלה, המסחר והפיננסים שלנו. על הרקע הזה רוכש הביטקוין מעמד בפסיכולוגית ההמון המאפשר לו להסחר כקובץ מחשב מוצפן ברמה פנטסטית בת 4,777 דולר. ובכל זאת, האם רובנו כבר מוכן לרכוש קובץ במחיר כזה? האם נפקיד חלק זה או אחר מבטחוננו הכלכלי בו? האין מדובר בבועה קלאסית?
כדי להמחיש עד כמה הפסיכולוגיה של המשקיעים משפיעה על המחיר, שהוא כמובן תולדה של הצע וביקוש, יש להביט על המתרחש בערכה של קרן נאמנות שמטרתה לעקוב אחרי תשואת הביטקוין ואשר על פי שון וויליאמס מאתר "מוטלי פול" נכון ל 31/07/2017 ערכה בשוק עולה ב 70% על ערך המטבעות בהן היא מחזיקה! אם קימת בועה במחיר הביטקוין הנה לפנינו בועה גדולה עוד יותר במחיר הקרן העוקבת אחרי המטבע. מדהים לקרוא. עובדה זו מדגישה את השאלה הנוגעת לעיקרי הנכסים הנסחרים - האם לא קימת בועה במחירי המניות, אגרות החוב והקרנות המחקות את מדדיהן? סוגיה גדולה לבחינה נפרדת כאשר לא מעטים הקולות הטוענים שתיקון מחירים צפוי בטווח הנראה לעין.
עד כמה בטוח להשקיע בביטקוין ולהחזיקו ומהן השלכות המס הפוטנציאליות בישראל ?
עיקרי סטטוס, סיכונים והשלכות מס על פי בנק ישראל ורשות המסים
הביטקוין לא מוכר כמטבע אלא כנכס, הוא סובל מתנודתיות רבה, עלול לשמש פעולות טרור והלבנת הון, חשוף למרמה ולהונאה ( המאפיינים הייחודיים של המטבעות הווירטואליים עלולים להוות קרקע פורה לפעולות מרמה, כדוגמת "הונאות פונזי" – הונאת ממון שבה מובטח למשקיעים החזר השקעה גבוה במיוחד בפרק זמן קצר, אך למעשה כספי החזר ההשקעה המוצגים כפירותיה, משולמים מכספם של המשקיעים העתידיים ואינם אלא החזר חלקי של הקרן). רגיש לגנבה ממוחשבת ותקיפות האקרים (לא ברור האם אכן יש סיכוי לכך לאור העובדה שטכנולוגית הבלוקצ'יין מאחורי הביטקוין טרם נפרצה ונראית כמי שאינה יכולה להפרץ - ראו בהמשך), זירות המסחר בו אינו מורשות ולא קים פיקוח מצד הרשויות על המסחר בו. בשל מעמדו כנכס בעיני רשויות המס (על פי טיוטת חוזר מינואר השנה) מכירתו מניבה חבות במס רווח הון ואם המוכר פועל בו כבעסק חבות המס נגזרת מהמס השולי של המוכר. כמו כן קניה ומכירה של הנכס במסגרת עסק גוררת חבות במע"מ. הודעת בנק ישראלטיוטת חוזר רשות המסים
ומה התיחסותה הטריה של הרשות לניירות ערך? ביום 30/08/2017 היא הודיעה על הקמת ועדה לבחינת הצורך באסדרת הנפקות מטבעות דיגיטליים מבוזרים לציבור. ההודעה מתיחסת לטכנולוגיה המכונה "בלוקצ'יין" (שרשרת של בלוקי מידע מוצפנים) העומדת מאחורי הפקת הביטקוין ואשר נחשבת לכזו שלא ניתן להפר את ההצפנה שלה אלא באמצעות כוח מחשוב אדיר ממדים שלא יכול להתקיים במציאות: "טכנולוגיות רישום מבוזר ובראשן בלוקצ'יין הינן תשתיות טכנולוגיות המאפשרות פעילות רישום וחיתום של מוצרים פיננסיים או אחרים בצורה מבוזרת. מיזמי רישום מבוזר מתבססים לרוב על קוד פתוח ומאפשרים למשתמשים ממחשבים שונים לשתף ביניהם מאגר מידע מקוון של עסקאות (טרנזקציות) הכולל נתונים מוצפנים. יכולת זו של אימות עסקאות ללא צורך בגורם ניהול מרכזי מאפשרת ניהול פשוט וקל יחסית של עסקאות בין עסקים וצרכנים. השימוש בטכנולוגיה רלוונטי במיוחד לתחום הפיננסים ובייחוד להעברות כספים, לצד תחומים נוספים כגון חוזים חכמים, אחסון מבוזר של מידע ועוד." הודעת הרשות לנירות ערך
עם זאת, התרנגולת בראש דברינו הטילה למשקיעים בה מנעוריה כמעט 5,000 דולר לכל חמשה סנט שהושקעו בה (מקור הנתונים - INVESTING.COM).
כשמשקללים את הסכנות ואת התמורות שהמטבע הדיגיטלי יכול לספק נראה שהפרופיל הקלאסי של המשקיע בו יאפיין את המשקיע תאב הסיכון.
* אין לראות בדברים יעוץ, הערכה, הכוונה לביצוע השקעה או אי השקעה כזו או אחרת וכל העושה בהם שימוש ממין זה או אחר עושה זאת על אחריותו. אין הכותב או האתר אחראים לכל מעשה או אי מעשה שעשוי מי שהוא ליחס למשתמע לכאורה מן הדברים ואין בהם אלא כדי למסור מידע חדשותי ואת דעתו של הכותב.
