באוגוסט 2017 כתבנו סקירה מעמיקה לנכס הוירטואלי ביטקוין.
בסקירתנו מאז תהינו האם הביטקוין הוא נכס בעל בסיס כלכלי איתן, מהם יעודיו עבור המשקיעים בו ועמדנו על מאפייניו הטכנולוגיים והמשפטיים.
ברשימה זו ננסה לתאר את השינויים שחלו מאז.
במישור המשפטי בעולם אנו עדים לצעד ראשון העשוי לגרום לסדיקת מעטה האנונימיות של הסוחרים במטבע כאשר זירת מסחר גדולה דורשת מלקוחותיה הצהאה על הונם עמרי מילמן, כלכליסט. בארץ נקבעה לאחרונה בבית המשפט המלצה לבנק הפועלים לכבד הפקדת 195 אלף דולר שמקורם במכירת 20 מטבעות ביטקוין כשבנסיבות המקרה השתכנעו השופטים שאין מדובר במקרה של הלבנת הון דיווחו של עמרי מילמן ב"כלכליסט".
במישור המס התבשרנו לאחרונה כי רשות המסים החלה בפעולות שנועדו לאכוף את השקפתה כי הביטקוין והמטבעות הדיגיטליים דומיו הם נכסי השקעה ואינם מטבע ובהיותם כאלו נתונים לשומות מס הכנסה ומע"מ בהתאם לחוזר אותו הנפיקה הרשות בינואר השנה. במסגרת פעולות אלו פנתה הרשות לבעלי ארנקים דיגיטליים ומטבעות קריפטו לתיבות הדואל שלהם ובהן דרישה ל"תצהיר מפורט על כל ארנק דיגיטלי, מטבעות וירטואליים, שימוש בארנק ובטבע, פלטפורמות המס (הצ'יינג'ים) בהם היה חשבון ובוצעו פעולות, תנועות בארנקים הווירטואליים ובצ'יינג'ים וכל אירוע רכישה ומכירה של כל מטבע וירטואלי, לרבות הרווח, ההפסד והעימות בגין הפעולות שבוצעו" אלה לוי וינריב ב"גלובס".
וכיצד התפתח השינוי בערכו של הנכס מאז סקירתנו באוגוסט 2017? לאחר נסיקה מטאורית מכ 5,000 דולר למטבע לכ- 20,000 דולר בדצמבר 2017 גלש ערכו של הנכס לכ 6,800 דולר באפריל השנה ומאז הספיק לטפס לכ 8,500 דולר למטבע נכון לעתה. הנפילה מהשיא בדצמבר גררה שורת התבטאויות אודות ה"פיקציה" העומדת בבסיס המטבע אבל נראה שערכו ככלי השקעה, למרות התנודתיות הרבה בערכו, נשמר. שווי סך מטבעות הביטקוין הנסחרים כיום נאמד ב 145 מיליארד דולר ונפח המסחר היומי האחרון עמד על 7.45 מיליארד אתר coinmarketcap. בהקשר רחב יותר ועל פי אותו אתר, ארבעת המטבעות הדיגיטליים המובילים בשווי שוק לאחר הביטקוין הם: את'ריום המרכז שווי שוק בן 67 מיליארד, הריפל עם 27 מיליארד, ה"ביטקוין קאש" (שהתפצל מהביטקוין) עם 24 מיליארד וה EOS עם 12 מיליארד. הרבה כסף במצטבר? עדיין לא, פחות מאחוז משווי נכסי ההשקעה הפיננסיים בעולם (אומדן).
הביטקוין הוא מטבע דיגיטלי המתבסס על טכנולוגית ה"בלוקצ'יין". ראה כתבתנו התחשבנות סולארית. למרות היותו דיגיטלי, ייצורו צורך זמן ואנרגיה חשמלית לא מעטים. למעשה יש מי שחוששים כי הזמן והאנרגיה רבים כל כך, שהקדשת אנרגיה חשמלית לייצור מטבעות דיגיטליים פוגעת בפריון על שום הסטת המשאבים מפעילות כלכלית אחרת. כך למשל, העיר פיטסבורג האמריקאית זוכה לתעריפי חשמל זולים בזכות סכרים, שהוקמו על נהר סנט לורנס. אבל הביקוש לחשמל בעיר גאה פלאים בעקבות הקמת "מפעלי כריית ביטקוין" הצורכים חשמל רב וזול ולפיכך החשמל נמנע ממיזמים ומפעלים כלכליים יצרניים המעסיקים עובדים ופגע בפריונם דיווח "גלובס" על פי ה"ניו יורק טיימס".
אז כמה עולה לכרות ביטקוין אחד? על פי הבדיקה המסוקרת בכתבת ה CNBC וב "דה מרקר - סוכנויות הידיעות" ספק רב אם כדאי לכרות ביטקוין בישראל כאשר עלות הכרייה הנדרשת למטבע אחד במונחי עלות החשמל עומדת על כ 6,000 דולר. ודאי לא כדאי לכרות מטבע בדרום קוריאה, שם תרקיע העלות שחקים ל 26,000 דולר - פי 3 מערכו כיום. אז איפה הכי כדאי לכרות? בונצואלה (531 דולר למטבע) ובטרינידד וטובגו (1,190 דולר).
העלויות הכבירות ברוב מדינות העולם משמשות מניע לפורצים ממוחשבים לתקוף שרתים ומחשבים כדי להשתמש במשאבי המחשוב שלהם לטובת כריית מטבעות דיגיטליים עבור התוקפים. האם המחשב שלך פרוץ ומשמש את התוקפים? כיצד מונעים תקיפות? "תקיפות לכריית מטבעות וירטואליים – זיהוי והתגוננות" מאת מערך הסייבר הלאומי.
לסיכום :
להערכתי מעמדו של הביטקוין כנכס השקעה נשמר בתקופה המסוקרת אבל אין לשלול בעתיד את קריסתו המוחלטת יחד עם מטבעות דיגיטליים נוספים. הביקוש וההצע לנכס זה נובע ככל הנראה מספקולציות ומחמדנות ויחד עם זאת אין לשלול את תכונתו הפוטנציאלית ככלי להלבנת הון וכספים שייעודם מפוקפק ולא חוקי.
הביטקוין ודומיו מתבססים בתודעת חלק מאותם המשקיעים בהם וחודרים לעולם המשפטי ולטיפול רשויות המס.
היקף ההשקעה במטבעות הדיגיטליים מסך ההון הפיננסי המושקע בעולם עדיין זעיר והתנודתיות בהם רבה מאד ולפיכך שיקולים של השקעה בנכס חייבים להיגזר מתוך התודעה כי מדובר בנכס מסוכן מאד.
לכריית הביטקוין עלות בלתי מבוטלת העשויה להשפיע על הסטת משאבים מפעילות כלכלית מיטיבה יותר למשק הלאומי ואף יוצרת סיכון של גנבת משאבי מחשוב וחשמל לצורך כרייתו בידי תוקפים ממוחשבים.
