ברוכים הבאים לבלוג מ"הון להון"

כלכלה ופיננסים לכל

  •  08/12/2017 09:33 AM

מהון להון הוא יומן רשת המתבסס על מידע חדשותי ועל תובנותיו הבלתי מחיבות של המחבר אודות הנושאים הכלכליים הנוכחיים בחיינו. בעולם מתוחכם, דיגיטלי ומשופע באמצעים ובמונחים כלכליים וכספיים יומן זה משתדל ליצג טיפות נבחרות מעמקי העולמות הפיננסיים והכלכליים. הקוראים מוזמנים לעין במתפרסם בו לצרכיהם. היומן לא נועד ואינו מתימר להציג עצות, הדרכות, הנחיות והמלצות כלשהן לפעולה בשוקי הכסף וההון וכל שימוש בדברים המוצגים בו הוא על דעת ועל אחריות הקורא בלבד. בכלל זה אין היומן אחראי למידע המוצג בקישורים ואין לראות בו ובהם בגדר יעוץ או מידע שעשוי להשפיע על החלטות כאלו או אחרות בשוק ההון ובכלל. היומן עשוי לארח מפרסמים שונים וגם בנושא זה היומן לא ישא בשום אחריות בכל הנוגע לפרסומים שיופיעו על גביו.

קרא עוד

התמורות שחלו בחיי הביטקוין מאז סקירתנו הקודמת באוגוסט 2017 - הרחבה

באוגוסט 2017 כתבנו סקירה מעמיקה לנכס הוירטואלי ביטקוין.

בסקירתנו מאז תהינו האם הביטקוין הוא נכס בעל בסיס כלכלי איתן, מהם יעודיו עבור המשקיעים בו ועמדנו על מאפייניו הטכנולוגיים והמשפטיים.

ברשימה זו ננסה לתאר את השינויים שחלו מאז.

במישור המשפטי בעולם אנו עדים לצעד ראשון העשוי לגרום לסדיקת מעטה האנונימיות של הסוחרים במטבע כאשר זירת מסחר גדולה דורשת מלקוחותיה הצהאה על הונם עמרי מילמן, כלכליסט. בארץ נקבעה לאחרונה בבית המשפט המלצה לבנק הפועלים לכבד הפקדת 195 אלף דולר שמקורם במכירת 20 מטבעות ביטקוין כשבנסיבות המקרה השתכנעו השופטים שאין מדובר במקרה של הלבנת הון דיווחו של עמרי מילמן ב"כלכליסט".

במישור המס התבשרנו לאחרונה כי רשות המסים החלה בפעולות שנועדו לאכוף את השקפתה כי הביטקוין והמטבעות הדיגיטליים דומיו הם נכסי השקעה ואינם מטבע ובהיותם כאלו נתונים לשומות מס הכנסה ומע"מ בהתאם לחוזר אותו הנפיקה הרשות בינואר השנה. במסגרת פעולות אלו פנתה הרשות לבעלי ארנקים דיגיטליים ומטבעות קריפטו לתיבות הדואל שלהם ובהן דרישה ל"תצהיר מפורט על כל ארנק דיגיטלי, מטבעות וירטואליים, שימוש בארנק ובטבע, פלטפורמות המס (הצ'יינג'ים) בהם היה חשבון ובוצעו פעולות, תנועות בארנקים הווירטואליים ובצ'יינג'ים וכל אירוע רכישה ומכירה של כל מטבע וירטואלי, לרבות הרווח, ההפסד והעימות בגין הפעולות שבוצעו" אלה לוי וינריב ב"גלובס".

וכיצד התפתח השינוי בערכו של הנכס מאז סקירתנו באוגוסט 2017? לאחר נסיקה מטאורית מכ 5,000 דולר למטבע לכ- 20,000 דולר בדצמבר 2017 גלש ערכו של הנכס לכ 6,800 דולר באפריל השנה ומאז הספיק לטפס לכ 8,500 דולר למטבע נכון לעתה. הנפילה מהשיא בדצמבר גררה שורת התבטאויות אודות ה"פיקציה" העומדת בבסיס המטבע אבל נראה שערכו ככלי השקעה, למרות התנודתיות הרבה בערכו, נשמר. שווי סך מטבעות הביטקוין הנסחרים כיום נאמד ב 145 מיליארד דולר ונפח המסחר היומי האחרון עמד על 7.45 מיליארד אתר coinmarketcap. בהקשר רחב יותר ועל פי אותו אתר, ארבעת המטבעות הדיגיטליים המובילים בשווי שוק לאחר הביטקוין הם: את'ריום המרכז שווי שוק בן 67 מיליארד, הריפל עם 27 מיליארד, ה"ביטקוין קאש" (שהתפצל מהביטקוין) עם 24 מיליארד וה EOS עם 12 מיליארד. הרבה כסף במצטבר? עדיין לא, פחות מאחוז משווי נכסי ההשקעה הפיננסיים בעולם (אומדן).

הביטקוין הוא מטבע דיגיטלי המתבסס על טכנולוגית ה"בלוקצ'יין". ראה כתבתנו התחשבנות סולארית. למרות היותו דיגיטלי, ייצורו צורך זמן ואנרגיה חשמלית לא מעטים. למעשה יש מי שחוששים כי הזמן והאנרגיה רבים כל כך, שהקדשת אנרגיה חשמלית לייצור מטבעות דיגיטליים פוגעת בפריון על שום הסטת המשאבים מפעילות כלכלית אחרת. כך למשל, העיר פיטסבורג האמריקאית זוכה לתעריפי חשמל זולים בזכות סכרים, שהוקמו על נהר סנט לורנס. אבל הביקוש לחשמל בעיר גאה פלאים בעקבות הקמת "מפעלי כריית ביטקוין" הצורכים חשמל רב וזול ולפיכך החשמל נמנע ממיזמים ומפעלים כלכליים יצרניים המעסיקים עובדים ופגע בפריונם דיווח "גלובס" על פי ה"ניו יורק טיימס".

אז כמה עולה לכרות ביטקוין אחד? על פי הבדיקה המסוקרת בכתבת ה CNBC וב "דה מרקר - סוכנויות הידיעות" ספק רב אם כדאי לכרות ביטקוין בישראל כאשר עלות הכרייה הנדרשת למטבע אחד במונחי עלות החשמל עומדת על כ 6,000 דולר. ודאי לא כדאי לכרות מטבע בדרום קוריאה, שם תרקיע העלות שחקים ל 26,000 דולר - פי 3 מערכו כיום. אז איפה הכי כדאי לכרות? בונצואלה (531 דולר למטבע) ובטרינידד וטובגו (1,190 דולר). 

העלויות הכבירות ברוב מדינות העולם משמשות מניע לפורצים ממוחשבים לתקוף שרתים ומחשבים כדי להשתמש במשאבי המחשוב שלהם לטובת כריית מטבעות דיגיטליים עבור התוקפים. האם המחשב שלך פרוץ ומשמש את התוקפים? כיצד מונעים תקיפות? "תקיפות לכריית מטבעות וירטואליים – זיהוי והתגוננות" מאת מערך הסייבר הלאומי.

לסיכום :

להערכתי מעמדו של הביטקוין כנכס השקעה נשמר בתקופה המסוקרת אבל אין לשלול בעתיד את קריסתו המוחלטת יחד עם מטבעות דיגיטליים נוספים. הביקוש וההצע לנכס זה נובע ככל הנראה מספקולציות ומחמדנות ויחד עם זאת אין לשלול את תכונתו הפוטנציאלית ככלי להלבנת הון וכספים שייעודם מפוקפק ולא חוקי.

הביטקוין ודומיו מתבססים בתודעת חלק מאותם המשקיעים בהם וחודרים לעולם המשפטי ולטיפול רשויות המס.

היקף ההשקעה במטבעות הדיגיטליים מסך ההון הפיננסי המושקע בעולם עדיין זעיר והתנודתיות בהם רבה מאד ולפיכך שיקולים של השקעה בנכס חייבים להיגזר מתוך התודעה כי מדובר בנכס מסוכן מאד.

לכריית הביטקוין עלות בלתי מבוטלת העשויה להשפיע על הסטת משאבים מפעילות כלכלית מיטיבה יותר למשק הלאומי ואף יוצרת סיכון של גנבת משאבי מחשוב וחשמל לצורך כרייתו בידי תוקפים ממוחשבים.





פיננסים בקצרה

המסחר הצפוי במניות בחודש ספטמבר - האם יש בסיס כלכלי/לוגי לחולשה המופגנת לעתים בוול סטריט בחודש התשיעי של השנה האזרחית? הגורמים העשויים להשפיע על תיקון וירידה ברמת המחירים החודש הם המרכיב הגאופוליטי (צפון קוריאה), אי הודאות לגבי המשך הגדלת תקרת החוב באמריקה, אי ודאות לגבי מדיניות ה"פד" אודות הריבית ומכירת נכסי אג"ח ממאזנו העצום ואפילו מזג האויר (הוריקן הארווי והסכנה הפוטנציאלית מהוריקן אירמה). גיוון תיק ההשקעות על ידי העלאת משקלי המזומן ונכסי המקלט המסורתיים כבר מתרחש אצל המשקיעים המגדילים אחזקות ין יפני, פרנק שוויצרי, זהב ואף המרת נירות ערך למזומן.

"יונים" ו"נצים" ב"פד" - האם הבנק הפדרלי  ימנע מהעלאת רבית השנה? בכירי הבנק מתבטאים כשעל הכף הכרעה בין הרצון להמשיך ולעודד פעילות כלכלית לאור האינפלציה הנמוכה שלא מגיעה זה 5 שנים ליעד בן שני האחוזים השנתי לבין הגידולים בהיקפי החוב במשק האמריקאי MarketWatch

איסור על המשך הנפקת מטבעות מוצפנים דוגמת ביטקוין - השלטונות אסרו על ההנפקות, כנראה כדי למנוע גיוס כספים שלא על ידי הרשויות. ערך הביטקוין יורד ולדעתי בעיקר בגלל הרמה הגבוה אליה העפיל הביטקוין השנה ובמיוחד מאז יולי השנה. ניכר רצון לממש רווחים בשוק שנראה בועתי.

המסחר בבורסות אירופה בראשית ספטמבר - מושפע פחות ממרכיב המתח הגאופוליטי עם צפון קוריאה ומעורר תאבון בקרב משקיעים לאור עליה בהיקפי הרכישות והמיזוגים MarketWatch

ניצול כח כלכלי בידי חברות הענק - ארה"ב וישראל קרובות מאד זו לזו במדד ג'יני (אי השויון בחלוקת ההכנסות בין העשירונים). ולא בכדי. הגורם המוביל הוא כחם הקרטליסטי של חברות ענק. כח זה מונע תחרות משוכללת ויצוב מחיר ראלי והוגן, מאפשר להן לשלם פחות מהראוי לעובדים ומקטין השקעה בהון ולפיכך נפגע הפריון במשק. סטטוס ב על פי נח סמית NOAH SMITH באתר בלומברג



קרא עוד  
תושבים בפרת' אוסטרליה וביפן ימכרו חשמל ממתקנים סולאריים באמצעות בלוקצ'יין

תושבים בפרת' אוסטרליה וביפן ימכרו חשמל ממתקנים סולאריים באמצעות בלוקצ'יין


לטכנולוגית ה blockchain צופים גדולות ונצורות במגזר ה"פינטק" - פיננסים דיגיטליים מבוססי היי טק. מטבע/נכס הביטקוין אודותיו כתבנו ב ב"ביטקוין - מקלט או בועה?" מוצפן ומופק באמצעות הטכנולוגיה הזו, אותה כתב המתכנת היפני המוכר בשם "סאטושי נקאמוטו". 

הטכנולוגיה פותחה כדי לאפשר עסקאות כספיות בין עמית לעמית (peer to peer)  ללא מתוך חיצוני. במערכות הפיננסיות של ימינו נדרש תמיד מתוך בין צדדים לעסקה - הבנק המאפשר ביצוע טרנזקציות כספיות, מנהל רישומים ממוחשבים ומתעד מסמכי ניר. החידוש בבלוקצ'יין מאפשר ניהול יומן דיגיטלי של כל הפעולות שנעשו בין צדדים לעסקאות שונות כאשר המידע הרב הזה שמור ברשת בה משתתפים אלפי מחשבים או יותר. העסקאות הנצברות מאוחסנות בבלוקים של מידע ומשורשרות מבלוק לבלוק. שינוי או מניפולציה של הנתונים דורשת "היענות" של רוב המחשבים ברשת לשינוי פרט כלשהו אבל כח המחשוב הנדרשרשים לשינוי כזה עצום כל כך עד שפשוט אינו בנמצא. תכונות אלו הופכות את הטכנולוגיה לבלתי ניתנת לפריצה ולכן היא משמשת את הפקת המטבעות המוצפנים ומהווה כר לישומים עתידיים רבים המערבים תנועות מסיביות של פעולות כספיות.

באופן נפלא, הבעיה הכרוכה בדרישות אנרגיה חשמלית רבה לאספקת כח מחשוב גדול לבלוקצ'יין יכולה להפתר באמצעות הפעלת הבלוקצ'יין כדי ליצר לצרכנים הטבות כספיות וליעל את משק האנרגיה המופק ממתקני חשמל פרטיים דוגמת הלוחות הסולאריים הממירים את קרינת השמש לחשמל. על פי המיזמים ביפן ובדרום מערב אוסטרליה תושבים בעלי לוחות סולאריים מחוברים לאפליקציה/רשת המנתבת את ההצע ואת הבקוש לצרכי האנרגיה כך שכל כמות עודפת ברמת משק הבית הבודד נמכרת ללא צורך במתוך חיצוני ובעלות הנגזרת מפעולותיו. הבלוקצ'יין מנצל את תכונות ניהול היומן אדירות המימדים שלו לרישום ולשמירה של כל טרנזקציה כשהכל תחת האנונימיות המפורסמת שלו באופן שהמידע על הפעולות לא כולל את זהות המשתמשים. על פי הדיווחים האחרונים המערכת אמורה להחל בקרוב לבצע מכירה, קניה והחלפה של אנרגיהעם כל מי שמחובר לרשת החשמל במערב אוסטרליה

הצלחה במיזם הזה (ובאחרים ביפן ובהולנד) תעודד את מה שמכונה "כלכלת השיתוף" בין יצרנים וצרכנים, שאינה נזקקת לסוכנים ולמתווכים (דוגמת "אובר" לנסיעות משותפות ברכב ו AIRBNB להשכרת חדרים ואתרי לינה). היא גם תקדם הפקת אנרגיות ירוקות שיקטינו את העומס על ספקיות החשמל הגדולות המתאפין במחירים יקרים ובתהליכים מזהמים. תפקיד הממשלות, הבנקים והמתווכים בכלכלה כזו ישתנה באורח קיצוני.


קרא עוד  
או: שוק הסודה הקאוסטית והשפעת אסון הטבע האדיר בטקסס עליו

או: שוק הסודה הקאוסטית והשפעת אסון הטבע האדיר בטקסס עליו

ההוריקן המכונה "הארווי" הקדיר פניו ובעת כתיבת שורות אלו השטפונות וההרס שזרה בדרכו ניכרים ועלולים להמשיך ולפגוע בנכסים פרטיים ועסקיים, ביצור הנפט ובתעשיה הפטרוכימית הענפה של טקסס. ההערכות בארצות הברית הן כי "הארווי" נופל כעת בנזקיו לרכוש רק מסופת ה"קתרינה" ב 2005 ובתחום הפגיעות בנפש טרגדיה להרוגים ולפצועים אבל הפגיעה מעטה יחסית . על פי ההערכות בסוכנויות הידיעות השונות ניזוקו כ 185,000 בתים ומהם כמה עשרות אלפים בצורה משמעותית עד חורבן. למגינת לבם של התושבים מרבית ההרס בבתים לא מכוסה בפוליסות הביטוח הפרטיות. אבל ההערכות הן שהממשלה הפדרלית תתמוך באופן ניכר. הנזק הכולל עדיין לא ניתן להערכה והמספרים נעים בין 80 לבין 190 ביליון דולר (אחוז אחד מסך התוצר הלאומי). כשנתון זה מצטרף לנתוני הגידול הפושרים בתוצר בארה"ב (פחות מ 3% צפויים השנה) ולנתונים המאכזבים של דוח התעסוקה האחרון לחודש אוגוסט ההשפעה על תכניות הבנק הפדרלי להעלאת רבית ול"הקטנת המאזן" שלו בו כ 4.5 טריליון דולר של אגרות חוב אותם רכש כדי להזרים הון לשווקים ליציאה ממשבר הסאב פריים ב 2008 ו 2009, היא משמעותית ומקטינה את ההסתברות להתרחשותן. נראה שהכלכלה האמריקאית, עמוסת החובות הציבוריים והפרטיים של משקי הבית עדיין לא בשלה להקטנת הצע הכסף ולעליה ברבית.

בין הנזקים שהביא הארווי תחת כנפיו לתעשיה הפטרוכימית אנו מונים את הפגיעה ביצור ובהצע של המוצרים הפטרוכימיים, כשיוסטון אחראית לאספקת חלק ניכר ממוצרי התעשיה הזו לצריכה הארצית ברחבי ארה"ב. כך אפשר היה למצא כבר לפני שלושה ימים הערכה כי 37% ממוצרי הכלורין ו 40% ממוצרי האתילן אבדו - Jack Kaskey בלומברג.

על פי האתר, ההשלכה הכלכלית המשמעותית ביותר על מחירי התוצרים הכימיים נוגעת לסודה הקאוסטית, שמחיריה טפסו בתלילות בשיעור 77% על פני 16 החודשים שקדמו להוריקן.

מהי סודה קאוסטית? הסודה היא תרכובת של נתרן ושל הידרוקסיד והיא תוצאה של עיבוד הכלור. התצורה המוכרת לנו ביותר היא אולי התמיסה באמצעותה ניתן לפתוח סתימה בכיור. אבל הסודה משמשת למגון תחומים וכך למעלה מ 30% מהתצרוכת העולמית משמשת כמיקליים אורגניים וכ 40% בכמיקלים לא אורגניים דוגמת ניר, צלולוזה, זכוכית (צרכנים עתירי סודה קאוסטית), צבעים, קרמיקה וקוסמטיקה. כ 5% מוקדשים לאלומיניום וחמשה נוספים לתעשיית המזון. כן היא משמשת לטיפול במתכות במים, בסבונים, באקונומיקה, בשמנים מינרליים, במשי מלאכותי ובפוספטים.

חברת חקר השוקים טכנביו בצעה מחקר על פיו קצב הצמיחה הצפוי עד 2021 עומד על כ 3% לשנה ועיקר הגידול מיוחס למוצרי הקצה המשתמשים בתרכובת לצרכי יצור הכימיקלים האורגניים והבלתי אורגניים, הניר ותמיסות שונות. השוק מתאפין בתהליכי יצור עתירי אנרגיה בתרכובת פעילה מאד ויחד עם תקנות הרגולטור דוחף חברות להתמזג ולאחד כוחות כדי לעמוד באתגרים הנחוצים להפעלה וליצור תעשיתי כבד. מגמה זו מואצת גם לאור התרבות הספקים בתחום המבקשים ליהנות מנתוני הצמיחה. לטעמי החברות המתמזגות יוצאות נשכרות מריכוז הכח, כפי שמוכיחה המציאות במיוחד בארה"ב בה בכל סקטור פעילות מתרכז כח אדיר בידי חברות ספורות מאד.

על פי נתוני חברת המחקר Grand View Research הביקוש יעלה בשנת 2024 ל 99.3 מילון טון לאחר שב 2015 עמד על 74.57 מיליון טון וייצג קצב גידול שנתי בן 3.2%.

על פי חברת טכנביו חמשת הספקים הגדולים הם:

AkzoNobel (AkzoNobel Industrial Chemicals) - חברה פרטית

Occidental Chemical Corporation (OxyChem) - חברה פרטית

Shin-Etsu Chemical (נסחרת בטוקיו)

The joint venture of Solvay and INEOS (עסקה משותפת)

The Dow Chemical Companya שהתמזגה עם דו פונט. שתי ענקיות הכימיקלים החלו להסחר תחת השם דאו - דופונט

כמובן, העסקה המשותפת סולבי ואינואס והמיזוג בין דאו לדופונט מיצגים את הנאמר לעיל בדבר שיתוף הכוחות הנדרש והרצוי לספקים הגדולים בענף.

אתר http://chemicalandmaterials.com באמצעות מר Ram D מספק רשימה מלאה של ספקים משמעותיים למבקשים מידע נוסף אודות הפועלים בענף. מן הרשימה ניתן לאתר את החברות הנסחרות ואת נתוניהן הכספיים הרלוונטיים.


   

קרא עוד  

הביטקוין - נכס מקלט או בועה? 31/08/2017

      


                     * מחמשה סנט ל(כמעט) 5,000 דולר ב(כמעט) חמש שנים *


בשלושה ביולי השנה עמד שער הביטקוין על 2,583 דולר כנגד מטבע מוצפן אחד. מאז השער כמעט והוכפל והמטבע הוירטואלי טפס עד 4,777 דולר למטבע.

יתרה מזו,  מטבע שהחל את דרכו במהלך 2013 וערכו עמד על 6 סנט העפיל תוך תנועת עליות וירידות לשער בן כאלף דולרים בינואר 2017. מינואר עד היום כמעט וחמש את ערכו.

עדכון ליום 04/09/2017 : סין אוסרת הנפקת מטבעות מוצפנים. העליה בימים האחרונים לערך הגבוה מ 5,000 דולר, שדחפה למימוש רווחים והצעד הסיני האוסר הנפקה מביאים את השער כעת לסך 4,336 דולר למטבע אתר קוינדסק

טרום בחירתו של טראמפ וכמועמד לנשיאות הצביע הנשיא האמריקאי על תחלואיה של הכלכלה האמריקנית לדבריו - בורסה בועתית ונתוני תעסוקה מוטים. השווקים הביעו חשש מפני בחירתו אבל הבטחותיו להקלת הרגולציה בשוק ההון ולהקטנת המס על החברות הביאו לעליה במדדים העיקריים בוול סטריט וכך למשל הוסיף S&P 500 לערכו 10.4% מתחילת 2017.

עם זאת חברו כמה גורמים להעלאת החשש והעצבנות בקרב המשקיעים. בהם יש למנות העדר צמיחה משמעותית בתוצר, מצבת החוב של ארה"ב העומדת על כ 20 טריליון דולר, החיכוך המתפתח עם צפון קוריאה, אי הודאות לגבי אישור העלאת תקרת החוב של המדינה בקונגרס, אי הודאות לגבי ישומה של תכנית המס ואת מכפילי הרווח הגבוהים מאד בוול סטריט.

נראה שבזמנים כאלו בהם אי הודאות גדלה נוטים המשקיעים להקצות חלק מתיק ההשקעות שלהם לטובת נכסים הנחשבים ל"מקלט", שתפקידם להגן או לגדר את ההשקעה בנכסים הפיננסיים והראליים האחרים בתיק. כך שמענו בעת האחרונה המלצות להגדיל את נתח הזהב בתיק ההשקעות וכן ראינו עליה בשערי המטבעות הנחשבים למקלט - הין היפני והפרנק השוויצרי. ערכם של נכסים אלו אכן עלה אבל אף אחד מהם לא מציג "התפוצצות ערך" דוגמת הביטקוין. האם הופך המטבע המוצפן לנכס מקלט? האם התנודתיות הרבה בשערים אופינית לנכס מקלט? בראיה היסטורית הביטקוין צעיר מאד ואינו מספק פרספקטיבה עמוקה כגון הזהב, שהיה הבסיס לשיטת המטבע המוניטרי ולפיכך מוקדם לדעתי לסווגו כנכס מקלט. התפוצצות הערך שהוא מציג יכולה להיות מוסברת במונחים של הצע וביקוש לנכס, אמנם וירטואלי, אבל כזה שהספיק להעמיק בתודעתם של המשקיעים ושל האוכלוסיות בעולם המפותח והמתפתח. בכלכלה יש משקל רב לאמון שהציבור מעניק לנכסים, למדדים, למדיניות הממשלות והבנקים אבל גם לעולם הדיגיטלי הדומיננטי בחיי הכלכלה, המסחר והפיננסים שלנו. על הרקע הזה רוכש הביטקוין מעמד בפסיכולוגית ההמון המאפשר לו להסחר כקובץ מחשב מוצפן ברמה פנטסטית בת 4,777 דולר. ובכל זאת, האם רובנו כבר מוכן לרכוש קובץ במחיר כזה? האם נפקיד חלק זה או אחר מבטחוננו הכלכלי בו? האין מדובר בבועה קלאסית?

כדי להמחיש עד כמה הפסיכולוגיה של המשקיעים משפיעה על המחיר, שהוא כמובן תולדה של הצע וביקוש, יש להביט על המתרחש בערכה של קרן נאמנות שמטרתה לעקוב אחרי תשואת הביטקוין ואשר על פי שון וויליאמס מאתר "מוטלי פול" נכון ל 31/07/2017 ערכה בשוק עולה ב 70% על ערך המטבעות בהן היא מחזיקה! אם קימת בועה במחיר הביטקוין הנה לפנינו בועה גדולה עוד יותר במחיר הקרן העוקבת אחרי המטבע. מדהים לקרוא. עובדה זו מדגישה את השאלה הנוגעת לעיקרי הנכסים הנסחרים - האם לא קימת בועה במחירי המניות, אגרות החוב והקרנות המחקות את מדדיהן? סוגיה גדולה לבחינה נפרדת כאשר לא מעטים הקולות הטוענים שתיקון מחירים צפוי בטווח הנראה לעין. 

עד כמה בטוח להשקיע בביטקוין ולהחזיקו ומהן השלכות המס הפוטנציאליות בישראל ?

עיקרי סטטוס, סיכונים והשלכות מס על פי בנק ישראל ורשות המסים        

הביטקוין לא מוכר כמטבע אלא כנכס, הוא סובל מתנודתיות רבה, עלול לשמש פעולות טרור והלבנת הון, חשוף למרמה ולהונאה ( המאפיינים הייחודיים של המטבעות הווירטואליים עלולים להוות קרקע פורה לפעולות מרמה, כדוגמת "הונאות פונזי" – הונאת ממון שבה מובטח למשקיעים החזר השקעה גבוה במיוחד בפרק זמן קצר, אך למעשה כספי החזר ההשקעה המוצגים כפירותיה, משולמים מכספם של המשקיעים העתידיים ואינם אלא החזר חלקי של הקרן). רגיש לגנבה ממוחשבת ותקיפות האקרים (לא ברור האם אכן יש סיכוי לכך לאור העובדה שטכנולוגית הבלוקצ'יין מאחורי הביטקוין טרם נפרצה ונראית כמי שאינה יכולה להפרץ - ראו בהמשך), זירות המסחר בו אינו מורשות ולא קים פיקוח מצד הרשויות על המסחר בו. בשל מעמדו כנכס בעיני רשויות המס (על פי טיוטת חוזר מינואר השנה) מכירתו מניבה חבות במס רווח הון ואם המוכר פועל בו כבעסק חבות המס נגזרת מהמס השולי של המוכר. כמו כן קניה ומכירה של הנכס במסגרת עסק גוררת חבות במע"מ.  הודעת בנק ישראל טיוטת חוזר רשות המסים

ומה התיחסותה הטריה של הרשות לניירות ערך? ביום 30/08/2017 היא הודיעה על הקמת ועדה לבחינת הצורך באסדרת הנפקות מטבעות דיגיטליים מבוזרים לציבור. ההודעה מתיחסת לטכנולוגיה המכונה "בלוקצ'יין" (שרשרת של בלוקי מידע מוצפנים) העומדת מאחורי הפקת הביטקוין ואשר נחשבת לכזו שלא ניתן להפר את ההצפנה שלה אלא באמצעות כוח מחשוב אדיר ממדים שלא יכול להתקיים במציאות: "טכנולוגיות רישום מבוזר ובראשן בלוקצ'יין הינן תשתיות טכנולוגיות המאפשרות פעילות רישום וחיתום של מוצרים פיננסיים או אחרים בצורה מבוזרת. מיזמי רישום מבוזר מתבססים לרוב על קוד פתוח ומאפשרים למשתמשים ממחשבים שונים לשתף ביניהם מאגר מידע מקוון של עסקאות (טרנזקציות) הכולל נתונים מוצפנים. יכולת זו של אימות עסקאות ללא צורך בגורם ניהול מרכזי מאפשרת ניהול פשוט וקל יחסית של עסקאות בין עסקים וצרכנים. השימוש בטכנולוגיה רלוונטי במיוחד לתחום הפיננסים ובייחוד להעברות כספים, לצד תחומים נוספים כגון חוזים חכמים, אחסון מבוזר של מידע ועוד." הודעת הרשות לנירות ערך

עם זאת, התרנגולת בראש דברינו הטילה למשקיעים בה מנעוריה כמעט 5,000 דולר לכל חמשה סנט שהושקעו בה (מקור הנתונים - INVESTING.COM).

כשמשקללים את הסכנות ואת התמורות שהמטבע הדיגיטלי יכול לספק נראה שהפרופיל הקלאסי של המשקיע בו יאפיין את המשקיע תאב הסיכון.


*  אין לראות בדברים יעוץ, הערכה, הכוונה לביצוע השקעה או אי השקעה כזו או אחרת וכל העושה בהם שימוש ממין זה או אחר עושה זאת על אחריותו. אין הכותב או האתר אחראים לכל מעשה או אי מעשה שעשוי מי שהוא ליחס למשתמע לכאורה מן הדברים ואין בהם אלא כדי למסור מידע חדשותי ואת דעתו של הכותב.                                                              

קרא עוד  

מונחון כלכלי בסיסי

המונחים והמושגים במאמר זה מקורם בפרסומי בנק ישראל : בנק ישראל מילון מונחים

אופציה - הסכם חוזי בין קונה לבין מוכר לרכוש או למכור נייר ערך מסוים או זכות לקבל או להמיר ניירות ערך, מטבע חוץ או סחורה (קומודיטי) במחיר ספציפי בתוך תקופת זמן קבועה מראש. האופציה שהחוזה מקנה היא זכות, אך לא חובה.

אגרת חוב - תעודה נושאת ריבית, המונפקת על ידי הממשלה או חברה, ובה התחייבות של המנפיק לשלם למחזיק האיגרת את הקרן שהונפקה בתוספת תשלומי ריבית/קופון בתאריכי פירעון קבועים. זהו מכשיר פיננסי שבאמצעותו הממשלה ופירמות יכולות ללוות כסף מהציבור.

אינפלציה - תהליך מתמשך של עליית מחירים. האינפלציה נמדדת על ידי שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן.

אמצעי תשלום - כל מכשיר פיננסי המאפשר לאוחז בו להעביר כספים או לשלם עבור שירותים ונכסים. אמצעי התשלום הנפוצים הם מזומן, צ'ק, וכרטיס אשראי.

אשראי - זכות לשימוש בסחורות ושירותים, או לקבל זכות קניין בהם, עם התחייבות לתשלום במועד מאוחר יותר. פער הזמנים שבין מועד קבלת הזכות ובין מועד התשלום בגינה הוא הבסיס לגביית ריבית.

בורסה לנירות ערך - זירת שוק מוסדר למסחר בניירות ערך על פי כללים שקבע ארגון סוחרים. 


ביטוח - נכסים ששועבדו לטובת המלווה כדי להבטיח  את החזר ההלוואה על תנאיה. בדרך כלל משמשים כביטחונות פיננסיים כגון: מניות, איגרות חוב, פיקדונות וצ'קים דחויים. בהלוואות משכנתה הנכס הנרכש הוא המשמש כביטחון לפירעון ההלוואה.

ברוקר - אדם או גוף הפועל כסוכן עבור משקיעים בקנייה או מכירה של ניירות ערך, מטבע חוץ וכד'.

גידור - עסקה פיננסית שמטרתה להגן על משקיע מפני שינויים בערך ההשקעה. 

דוח רווח והפסד - דוח המציג את תוצאות הפעילות של חברה (ההכנסות, ההוצאות והרווח) בתקופת זמן מוגדרת, בדרך כלל רביע או שנה.

דיבידנד

חלק מרווחיה של החברה  המחולק לבעלי מניותיה לערך בהתאם לחלק המניות של כל אחד מהם במניות החברה. חברה אינה מחויבת בחלוקת דיבידנד גם אם היא רושמת רווחים.

הלוואה

סכום כסף ש מלווה (למשל בנק) נותן ללווה (למשל לקוח של בנק), ועל  המקבל הכסף להחזיר אותו במועד/ים מאוחר/ים יותר ועל פי תנאים שנקבעו מראש. סכום ההחזר כולל ריבית ולעיתים גם הצמדה.

הלוואה מוניטרית

הלוואה שבנק ישראל מעמיד לתאגידים הבנקאיים לפרק זמן שנקבע מראש, בשיטה של מכרז מדורג על הריבית. ההלוואות הן כנגד ביטחונות שהוגדרו על ידי בנק ישראל.

הלוואה משלימה

הלוואה שניתנה מאמצעיו של הבנק בנוסף כהשלמה להלוואה מוכוונת ולאותה מטרה.

הלוואת בלון

הלוואה שבמהלך כל תקופתה משולמים רק תשלומי הריבית, ואילו הקרן נפרעת במלואה בסוף התקופה. לעיתים גם הריבית משולמת בסוף התקופה.

הלוואת גרייס

הלוואה שבה תשלום  הקרן, ולעיתים גם התשלום הראשון של הריבית, נדחה למועד מסוים בתוך תקופת ההלוואה.



הלימות הון

היחס הנדרש (על ידי המפקח על הבנקים) בין ההון העצמי של הבנק לבין ההלוואות שהוא נותן (משוקללות לפי רמות הסיכון), כך שהונו של הבנק יספיק כדי  לשמש כרית ספיגה למקרה של גידול ההפרשה לחובות מסופקים. יחס הלימות ההון שדורש בנק ישראל מהבנקים עומד כיום על 9%.

המחאה (צ'ק)

הוראה כתובה לבנק לשלם סכום כסף מסוים מחשבון העו"ש של נותן ההמחאה (הצ'ק) למוטב.

המחאה (צ'ק) למוטב בלבד

המחאה (שיק) שרק האדם ששמו נקוב עליה רשאי לפדות אותה, ולא ניתן להסב אותה לאדם אחר.

פרשי הצמדה

הפרשים הנוצרים כתוצאה משינויים במדד המחירים לצרכן או בערכו של מטבע חוץ ביחס  למועד ביצוע העסקה.

הפרשי שערים

סכום הנוסף לקרן של הלוואה או פיקדון כתוצאה משינויים בערכו-בש"ח של מטבע החוץ שאליו הם צמודים.

הצמדה למדד

התאמת הערך של נכס/התחייבות  לשינויים במדד המחירים לצרכן.

הצמדה למט"ח

התאמת הערך של נכס/התחייבות לשינויים בשער חליפין של מטבע מסוים.

יום עסקים

יום שבו פתוחים רוב סניפי הבנקים. בימי א' עד ה' יום העסקים מסתיים בשעה 18:30, ובימי ו' וערבי חג – בשעה 14:00. 

יחסים פיננסיים

יחסים המשמשים לניתוח והערכה של דוחות כספיים  בעיקר במאזן ובדוח הרווח וההפסד.

לוח סילוקין

טבלה המפרטת את דרך סילוקו ההדרגתי של חוב על פי תנאים שהוגדרו מראש.

לוח סילוקין לפי שיטת שפיצר

טבלה המפרטת את דרך סילוקו ההדרגתי של חוב ומבוססת על תשלום חודשי קבוע (למעט הפרשי הצמדה, אם ישנם) לכל אורך תקופת ההלוואה. בתחילת התקופה רכיב הריבית בכל תשלום גבוה, והוא הולך ופוחת בכל תשלום, ובמקביל גדל עם הזמן רכיב הקרן בתשלומים. 

מאזן (דוח)

דוח המתאר את הנכסים, ההתחייבויות וההון העצמי של חברה לתאריך מסוים. 

מאזן תשלומים

דוח לתקופה מסוימת -  רביע או שנה - המתאר את זרמי התשלומים לחו"ל ואת התקבולים מחו"ל של מדינה במטבע חוץ. המאזן נקבע על ידי היבוא והיצוא של סחורות ושירותים, ההון הפיננסי וההעברות הפיננסיות.

מדד דאו ג'ונס

מדד משוקלל של 30 המניות של חברות התעשייה הגדולות בארה"ב.

מדד המחירים לצרכן

מדד המתפרסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ומודד את השינויים החודשיים במחירי מוצרים ושירותים, המהווים את "סל הצריכה" של משפחה ממוצעת. ביום ה-15 של כל חודש מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את המדד לשינויים שחלו במחירים בחודש הקודם.

מדד המניות הכללי

מדד משוקלל של ערך כל המניות הנסחרות בבורסה בתל אביב.

מדד המעו"ף (ת"א 25)

מדד משוקלל של ערך 25 המניות של החברות הגדולות ביותר הנסחרות בבורסה של ת"א. רשימת המניות מתעדכנת אחת לרביע.

מדד המחירים לצרכן

מדד המתפרסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ומודד את השינויים החודשיים במחירי מוצרים ושירותים, המהווים את "סל הצריכה" של משפחה ממוצעת. ביום ה-15 של כל חודש מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את המדד לשינויים שחלו במחירים בחודש הקודם.

מדד המניות הכללי

מדד משוקלל של ערך כל המניות הנסחרות בבורסה בתל אביב.

מדד המעו"ף (ת"א 25)

מדד משוקלל של ערך 25 המניות של החברות הגדולות ביותר הנסחרות בבורסה של ת"א. רשימת המניות מתעדכנת אחת לרביע.

מדד מחירי תשומות הבניה

מדד לשינויים החודשיים בהוצאה הדרושה לקניית "סל" קבוע של חומרים, מוצרים ושירותים המשמשים לבניית בתי מגורים, המייצג את הוצאות הבנייה של קבלנים וקבלני משנה. המדד משמש קבלנים לעדכון מחירי הדירות שבבנייה.

מדד משולב למצב המשק

מדד המאבחן את כיוון התפתחותה של הפעילות הכלכלית בזמן אמת. המדד מפורסם אחת לחודש על ידי בנק ישראל, ומורכב משבעה אינדיקטורים -  הייצור התעשייתי, פדיון המסחר והשירותיים, יבוא התשומות לייצור, יבוא מוצרי הצריכה, יצוא הסחורות, יצוא השירותים ומשרות השכירים במגזר העסקי.

מדד נאסד"ק

מדד מניות הטכנולוגיה העילית הנסחרות בבורסה אלקטרונית בארה"ב.

מדד ת"א 100

מדד משוקלל לערך 100 המניות של החברות הגדולות ביותר הנסחרות בבורסה של תל אביב. רשימת המניות מתעדכנת אחת לרביע.

מדיניות מוניטרית

מדיניות המנוהלת על ידי הבנק המרכזי. תפקידה להשיג את מטרות הבנק באמצעות קביעת הריבית לטווח קצר וכלים מוניטריים נוספים.

מדיניות פיסקלית

מדיניות הממשלה בנושאי תקציב המדינה, , הכנסותיה והוצאותיה, גביית המסים וגודל החוב הציבורי. על תכנון וביצוע מדיניות זו מופקד משרד האוצר. 

מונופול

מצב  שבו גורם אחד בלבד מוכר מוצר או שירות מסוים, דבר המקנה לאותו גורם  שליטה בתחום הפעילות, ללא קיום תחרות בו.

מילווה קצר מועד (מק"מ)

מלווה קצר מועד (מק"מ) הינו נייר ערך ממשלתי המונפק על ידי בנק ישראל, והוא משמש כאחד הכלים המוניטריים שמפעיל בנק ישראל. המק"מ, שמונפק לטווח של עד שנה, אינו צמוד ואינו נושא ריבית; המק"מ נמכר ונסחר במחיר נמוך מערכו הנקוב (נסחר בניכיון). המק"מ מונפק במכרז לציבור.


מניה

חלק בבעלות על חברה. לבעלי מניות זכות הצבעה בחברה בהתאם למספר המניות שברשותם, זכות לקבלת דיבידנד וזכויות בפירוק.

מס ישיר

מוטל באופן ישיר על הכנסה מכל סוג שהוא, למשל: מס הכנסה, מס על רווחי הון.

מס עקיף

מס על צריכה של מוצר או שירות, המתווסף למחיר לצרכן ונגבה מהמוכר, למשל: מס ערך מוסף.

מסגרת אשראי

סכום המשיכה המרבי שתאגיד בנקאי הסכים לכבד משיכות מחשבון עובר ושב של הלקוח ביתרת חובה.

משך חיים ממוצע (מח"ם)

אורך החיים הממוצע של איגרת חוב. נמדד בשנים באמצעות שקלול תשלומי הקרן של האיגרת והריבית עליה לאורך חייה עד לפדיונה הסופי. המח"ם מכונה גם  "אריכות".

נגזרים פיננסיים

נכסים שערכם נגזר משינוי בערכם של נכסים אחרים.

ניירות ערך

מניות, איגרות חוב וכתבי אופציה הנסחרים בבורסה. מחירי ניירות הערך הנסחרים בבורסה משתנים באופן רציףבכל יום בהתאם להיצע וביקוש בכל נייר ערך.


סיכון אשראי

הסיכון שצד בעסקה לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו במלואן במלואן

סיכון משפטי

הסיכון שלצד מסוים ייגרמו הפסדיםמשום שחוקים ותקנות לא תומכים בהוראות ובביצוען או שאינם ברורים דיים

סיכון נזילות

הסיכון שצד נגדי (או משתתף במערכת הסליקה) לא יעמוד בהתחייבות במלוא ערכה במועד. סיכון נזילות אינו אומר בהכרח שהצד הנגדי או המשתתף הוא חדל פירעון;  ייתכן שהוא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו בעתיד, אך לא במועד הנקוב.

סיכון תפעולי

הסיכון שליקויים במערכות או בסביבתן יביאו לאובדן בלתי צפוי. בסיכון זה נכללות טעויות אנוש או קריסת רכיבי חומרה, תוכנה או מערכת תקשורת שיש להם חשיבות חיונית לסליקה.

עסקה עתידית

התחייבות לקנות או למסור נכס במחיר ובמועד שנקבעו מראש בעת החתימה על העסקה. 

עקום תשואה

עקום המתאר את הקשר שבין התשואה לבין מועד הפדיון של אג"ח, על ידי השוואה של שיעורי התשואה על אג"ח הנבדלות זו מזו רק במועדי הפדיון. 

פיחות

ירידת הערך של מטבע ביחס לערך של מטבע של מדינה אחרת.

פיקדון מובנה

פיקדון שהתשואה עליו, או הסיכון הכרוך בו, נקבעים על פי נוסחה שהוסכמה מראש בין הצדדים, ומותנית בהתרחשותם או אי התרחשותם של אירועים מסוימים. 

פרמיית סיכון

תוספת תשואה, מעבר לתשואה של נכס חסר סיכון, לשם פיצוי על הסיכון הגלום בנייר.

קופת גמל

סוג של תוכנית חיסכון לטווח בינוני או ארוך. כנגד ההפרשה לקופת גמל ניתן לקבל, בתנאים מסוימים, לקבל זיכוי ממס הכנסה. 

קופת פנסיה

תוכנית חיסכון שבה העובד והמעביד מפרישים אחת לחודש סכום בשיעור מסוים ממשכורתו של העובד. עם יציאת העובד לגמלאות הוא מקבל פנסיה חודשית בהתאם לסכומים שנצברו בקופה.

קרן השתלמות

תוכנית חיסכון שנועדה במקור למימון השתלמויות כגון כנסים מקצועיים ולימודי המשך. כיום היא משמשת על פי רוב אפיק חיסכון לטווח בינוני, הפטור ממס. ניתן למשוך את היתרה בקרן לאחר 6 שנות חיסכון. ניתן למשוך את היתרה גם אחרי 3 שנות חיסכון, אך במקרה זה הרווחים מחויבים במס.


קרן נאמנות

קרן המנוהלת על ידי גוף שהוא הנאמן שלה - כגון בנק, חברת ביטוח, או חברה להשקעות בניירות ערך -  על פי הסכם נאמנות שאישרה הרשות לניירות ערך, ולאחר פנייה לציבור באמצעות תשקיף. קרן נאמנות מאפשרת למשקיעים לפזר השקעות על ידי השקעה בסל מגוון של ניירות ערך.

ריבית

מחיר השימוש בכסף בזמן נתון: הסכום (באחוזים) שניתן להרוויח מפיקדון, או הסכום (באחוזים) שיש לשלם על הלוואה.

ריבית בנק ישראל

הריבית בה בנק ישראל מלווה או לווה כספים ל/מאת התאגידים הבנקאים והיא נקבעת על ידי הוועדה המוניטרית של הבנק.

ריבית דריבית

הריבית שנצברה על הקרן, המצטרפת לקרן בסוף כל תקופת הפקדה; הפיקדון מתחדש בסכום הקרן יחד עם הריבית שנצברה. לחלופין, בתום כל תקופת חידוש הריבית נפרעת לחשבון העו"ש.

ריבית משתנה

ריבית המשתנה אחת לתקופה על פי בסיס מסוים שנקבע מראש,

ריבית נומינלית
ריבית פריים

ריבית הנקבעת בכל בנק על בסיס ריבית בנק ישראל ובתוספת מירווח.

ריבית קבועה

ריבית שאינה משתנה לאורך כל תקופת ההלוואה או הפיקדון.

ריבית קו ישר

הריבית שנצברה על קרן ההפקדה, ומצטרפת לקרן רק במועד משיכת הפיקדון או בתום שנה, המוקדם שבהם (להבדיל מריבית דריבית).

ריבית ריאלית

שיעור הריבית מעבר לעליית המחירים בתקופה מסוימת (חודש או שנה).

שווי הוגן

ערך שנקבע לניירות ערך ונכסים שאינם נסחרים בבורסה ואין להם מחירי שוק שוטפים. על ערך זה להיקבע בתום לב ולשקף את העובדות הידועות לגבי נייר הערך או נכס הבסיס.

 

שווי השוק של תאגיד

ערך המניות הנסחרות בבורסה, המתקבל ממספר המניות כפול שערן הנוכחי.

שווקים פיננסיים

ביטוי מכליל לסוגים שונים של שווקים שמתנהל בהם מסחר בכסף  - כגן שוק אג"ח, שוק מניות ושוק מט"ח.

צ'ק (המחאה)

הוראה כתובה לבנק  לשלם סכום כסף מסוים מחשבון העו"ש של נותן הצ'ק למוטב.


צ'ק למוטב בלבד

צ'ק שאינו ניתן להעברה ופירעונו אפשרי אך ורק על ידי המוטב ששמו נקוב עליו

שער חליפין

יחס ההמרה בין מטבעות.

שער חליפין אפקטיבי

מדד יומי המבוסס על שערי החליפין היציגים, המחושב כממוצע משוקלל של שערי 24 מטבעות המייצגים 33 המדינות שותפות הסחר העיקריות של ישראל. משקלו של האירו במדד זה הוא 34.8%, משקל הדולר 24%, משקל הליש''ט 6.75% ומשקל היין היפני 5.4%. המדד מחושב מאז אמצע 2008.

שער יציג

שער חליפין בין מטבעות הנקבע על ידי בנק ישראל בכל יום עסקים במט"ח בהתאם לשער האמצע של נתוני המסחר בשעה שלפני מועד הפרסום (א'-ה': 15:15;  ו' : 12:15).  

תאריך ערך

תאריך רישום העסקה בספרי הבנק.

תוצר מקומי גולמי (תמ"ג)

סך הסחורות והשירותים שיוצרו בתוך מדינה מסוימת במהלך תקופה נתונה, במונחים כספיים. התוצר שווה גם סך תשלומי השכר ורווחי הפירמות.

תוצר עסקי

סך כל התוצר הגולמי של ענפי המשק בניכוי התוצר של שירותי הממשלה, הרשויות המקומיות, המוסדות הלאומיים, המוסד לביטוח לאומי והמוסדות ללא כוונת רווח, המוכרים את שירותיהם במחיר שאינו משמעותי מבחינה כלכלית ועיקר הוצאותיהם אינו ממומן על ידי גופים עסקיים, וכן בניכוי תוצר שירותי הדיור.

תמ"ג לנפש

סך התוצר המקומי הגולמי מחולק באוכלוסיית המדינה. משמש אינדיקציה לרמת החיים במדינה.

תעודת סל

נייר ערך המקנה למחזיק בו תשואה על פי מדד כלשהו. מנפיק התעודה מבטיח לקונה להחזיר לו את כספו בתום תקופה מסוימת בתוספת שיעור העלייה של המדד שהתעודה צמודה אליו.

תקופה לפדיון

התקופה שנותרה עד למועד הפדיון הסופי של איגרת חוב. 

תשואה

רווח או הפסד על השקעה, הנמדד כאחוזים מסך ההשקעה המקורית.

תשואה להון

היחס שבין הרווח השנתי של חברה לבין ההון העצמי שלה.

תשואה לפדיון

התשואה שתתקבל מאיגרת חוב (או מכל מכשיר חוב אחר) אם היא תוחזק עד לפדיונה הסופי, ואם כל התקבולים ממנה (קרן וריבית) יישאו אותו שיעור תשואה. ידועה גם כתשואה הפנימית של איגרת חוב ומוצגת בדרך כלל במונחים של ריבית שנתית אפקטיבית.

תשואה ריאלית

היחס בין הרווח או ההפסד על השקעה לסך ההשקעה, בניכוי עליית המחירים בתקופה שעליה נסבה המדידה.

תשקיף

מסמך משפטי שמפרסם הגוף המופקד על הנפקת נייר הערך לציבור, ובו מידע על החברה המנפיקה ועל תנאי ההנפקה. כל חברה המתכוונת להנפיק ניירות ערך לציבור מחויבת בפרסום תשקיף. 


קרא עוד  
אתר זה נבנה באמצעות